צור קשר

תפקיד חיל השריון
חיל השריון הוא החיל המכריע בזרוע היבשה אשר מבסס את המחץ שלו על שילוב של ניידות, עמידות וכוח אש. החיל מפעיל בעיקר טנקי מערכה אך גם יחידות פלס"ר ניידות.
במלחמות, תפקיד חיל השריון הוא מצד אחד להוביל את הכוחות המסתערים בקו הראשון ולטהר את השטח מכוחות אויב, ומהצד השני - לבלום את כוחות השריון של האויב ולהשמיד את הטנקים שלו.
בימי שלום, מספק חיל השריון גיבוי לחיל הרגלים בעת ביצוע משימות ביטחון שוטף, כאשר הטנקים משמשים בגדר "מוצב נייד" המהווה מכפיל כוח לכוחות הבט"ש.

חטיבה 7

חיל השריון הישראלי החל את דרכו במלחמת העצמאות, עם הקמתה של חטיבה 8 בפיקודו של יצחק שדה ("הזקן") שכוחותיה גויסו ממקורות שונים: אנשי הצבא הבריטי, מתנדבי חוץ לארץ, עולים חדשים, אנשי "ההגנה" והפלמ"ח ולוחמים מיחידות אחרות. החיל כלל 2 טנקים מסוג קרומוול שנגנבו מהצבא הבריטי וכ-10 טנקי הוצ'קיס מיושנים. בהתקפת השריון הראשונה כבש גדוד 82 את שדה התעופה לוד.
חטיבה 7 (בפיקודו של שלמה שמיר) הוקמה לא כחטיבת טנקים, אלא כחטיבה משוריינת, ובתום מלחמת השחרור נשארה חטיבת שריון הסדירה היחידה אשר כללה את גדוד 79 משלה, גדוד 9 מחטיבת הנגב כגדודי חרמ"ש וכן גדוד 82 (טנקים) מחטיבה 8. החטיבה, ביה"ס לשריון ויחידות המילואים של השריון הוכפפו אז תחת פיקודו של קצין חיל ראשי בדרגת אל"מ. לאחר זמן מה פוזרו הגדודים והופעלו כצג"מים (צוות גדודי משורין). לקראת שנת 1954 הוחלט לחזור למבנה חטיבתי ואז הוקמו גם חטיבות המילואים המשורינות חטיבה 27 וחטיבה 37, ומפקדת החיל הפכה למפקדת גייסות השריון תחת פיקודו של האלוף חיים לסקוב. מפקדה זו התקיימה עד להקמתה של המפח"ש, ואז גם הוחזר תפקידו של קצין שריון ראשי (קשנ"ר).
חשיבותו של החיל להכרעת המערכה מצאה את ביטויה לאורך השנים, כאשר החיל הווה גורם מכריע בהשגת ניצחון מול צבאות ערב, שנהנו מיתרון מספרי ולעתים גם מיתרון בכמות התחמושת) בשורה של מלחמות: במבצע קדש הובקעו מערכי חי"ר בשטח פתוח, מלחמת ששת הימים הובקעו מערכי חי"ר ושריון מחופרים ובמלחמת יום הכיפורים התרחשו קרבות שריון-בשריון שנחשבים הגדולים שהתרחשו מאז מלחמת העולם השנייה. מצביאי שריון ישראלים זכו להערכה רבה על תמרונים מזהירים בסיני וברמת הגולן. האלופים ישראל טל ומשה פלד ("מוסא") אף זכו להנצחה בקיר "מצביאי השריון הטובים בהיסטוריה" במוזיאון השריון בוושינגטון.
יחד עם ההישגים של השריון, כחלק מהישגיו של צה"ל כולו, יש המותחים ביקורת על תורת הלחימה שלו. הללו טוענים כי תורת הלחימה של חיל השריון נכשלה למעשה שוב ושוב. כדוגמאות לטענתם הללו מביאים את מבצע קדש בו ספגה חטיבה 7 עשרות הרוגים בהבקעת מערכי חי"ר פשוטים, או הבקעת רפיח בששת-הימים, שעלתה בהרוגים רבים והצליחה רק הודות לפקודת הנסיגה הכללית שהוציא הצבא המצרי ב-8 ביוני. לעומת זאת, יש טוענים כי השריון הישראלי לא זו בלבד שלא נכשל, אלא הצליח להביס כוחות שריון עדיפים עליו במובנים רבים.
כישלונו הגדול של השריון במלחמת יום הכיפורים היה בהתמודדות עם טילי הנ"ט (בעיקר הסאגר). למרות שהיה ידוע על קיומם של אלו מאז שנת 1968, לא פיתח חיל השריון מענה הולם לאיום שהציבו. הטילים, שסופקו למדינות ערב בידי הסובייטים, הסבו לשריון הישראלי אבדות כבדות ביותר, בעיקר בחזית הדרום.
במהלך קרבות מלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן הצליחו שתי חטיבות שריון: חטיבה 7 וחטיבה 188 לבלום שתי דיוויזיות משורינות ושלוש דיוויזיות חי"ר של הצבא הסורי, ובכך הגיעו להישג יוצא דופן, בין השאר בזכות מעשי גבורה של כוחות קטנים (למשל- "כוח צביקה") שהצליחו להדוף מאות טנקים סורים. מפקדים בחיל כמו אביגדור קהלני זכו לעיטורים וצל"שים על הקרבות שניהלו כנגד הסורים.
כלקח מקרבות השריון במלחמת יום כיפור ננקטו מספר צעדים: בראש ובראשונה, פותח טנק המרכבה הראשון, שבניגוד לטנקים אחרים בעולם, תכנונו נתן דגש על שרידות צוות הטנק. פיתוח נוסף היה השריון הריאקטיבי שהקטין את האיום הנשקף לטנקים מטילי נ"ט בעלי מטען חלול. כמו כן אמצעי ראיית לילה הוכנסו לשימוש צוותי טנקים, במטרה להקל על הלחימה גם בלילה ונרכשו מסוקי קרב, מסוקי הקוברה והדיפנדר ששולבו בהמשך בלחימת השריון.
טנק המרכבה לקח חלק פעיל במלחמת לבנון וכל האמצעים שהוזכרו לעיל, הקלו על הלחימה והטו את הכף לטובת צה"ל. כדוגמה לתרומה הרבה של הטכנולוגיה לשרידות צוותי הטנקים במלחמה זו, ניתן להזכיר מקרה שבו צוות של טנק מרכבה שרד פגיעה של לפחות ארבעה טילי נ"ט.
בימים הראשונים ללחימה של מלחמת לבנון השנייה, מחדל מלחמת יום הכיפורים חזר על עצמו: מערכת הביטחון לא השכילה להאיץ פיתוח של מערכות מיגון חדישות לטנקים כדוגמת מעיל רוח ולצייד בה את הרק"מ של צה"ל, לאור הצטיידות צבא סוריה והחזבאללה בטילי נ"ט מתקדמים כמו קורנט. צוותי הטנקים החדשים הודרכו לחשוב שטנק המרכבה הוא הטוב בעולם ואין בו פגמים, וכך גם התנהגו הצוותים בשטח-תנועה בשטח פתוח, ללא התחשבות באיום טילי הנ"ט. כך נגרמו פגיעות משמעותיות לא מעטות לטנקים הישראליים. עם זאת, תכנונם של הטנקים הגביר את שרידות צוותי הטנקים ומנע נזקים חמורים יותר מבעבר כמו התפוצצות תחמושת בתוך הטנק או שריפה.
ןוירש,ןויריש